פנינה קוגנוטיבית #012 כסלו י׳ז, תשעה 9/12/14

כסלו יז, תשע׳ה 9/12/14

אדם. 

בום!!!

טראמה. 

יש כל מיני בני אדם. יש כל מיני בום׳ים. ולכן יש כל מיני טראומות. ולמרות שאיגודים מקצועיים למיניהם ולאינטרסטיהם השונים רוצים להגדיר (והגדיל ולהקטין לצורכיהם) מה זה ב׳דיוק׳ אירוע טרומאטי (ה׳בום׳) ומה ההשלכות של אירוע וגם מה ההשלכות של ההשלכות אפשר להציע קונסס: ה׳בום׳ הוא אירוע שכולו או חלקו פוגע בהחווה בצורה וברמה שהחווה לא מסוגל להתאושש ולחזור למצב הנפשי או חברתי או מוסרי או רגשי או פיזיולוגי או רוחני הקודם.  היום, הספרות המקצועית ומחקר מדעי מדגישה את הגירוי הפיזיולוגי והשלכות הרבות שנובעות מגירוי ואי התאששות מגירוי. עם הדגשה מוצדקת זה ולהיטות על טיפולים סומטאים (ולא אזכיר את שמותיהם הרבות או את ראשי תיבות הצליליים וארוכות) נדמה לי ש׳קצת׳ שכחנו  שטראמה היא טראמה בגלל הבהלה הרבה ובהרבה שכבות. 

לכן עדיין נשאר מקום חשוב לטיפול נפשי. 

ויותר על זה בימים הקרובים.