פנינה קוגנוטיבית #028 טבת י׳ח, תשעה 9/1/14

 

אחרי סטייה קטנה לדבר על מזג האוויר, נחזור לדיון על אילמים מטעם מערכת שבטית, משפחתית, עבודה, חברתית או סוג פוליטית אחרת. ולהרחיב את תיק התערבויות וגישות קוגנוטיביות לגייס חבר׳ה זה לטיפול ועזור להם בלי לגרום לתוצאות לוויות אישיות (כולל נשירה מטיפולנו) אני חייב להצטייד בסיפור ילדים מאוד מאוד עמוק: הסיפור של פינוקיו, הבובת עץ עם האף הגודל כשהוא משקר.

בקיצור: ג׳פפטו הנגר, רווק, מתמחה בעשיית בובות תאטרון, מרגיש חור בחייו. 

מברק!!

‘אני אעשה לעצמי בובת עץ למלא לי את החלל’

אבל ג׳פפטו לא רוצה להסתבך באף שטויות של ילדים. חוץ מהחוטים שדרכם מניע את גופו, ידיו, ואת רגליו של יציר כפיו, הוא מתקין מכשיר משוכלל להעצים את שליטתו על הבובה: אף הגודל כל פעם שפינוקיו משקר. כנראה, כמו שקורה בכל פיתוח טכנולוגית חדשה, יש טעיות בגרסאות הראשונות. פינוקיו הולך לבית ספר כמתוכנן אבל כל יום מסתבך בכל מיני דמויות ופעילויות לא טובות. כל פעם ג׳פפטו צריך לחלץ את פינוקיו עד שיום אחד פינוקיו, שלא יודע לשחות, נופל לים, טובע, וג׳פטטו שגם לא יודע לשחות, טובע, עד שדג ענקית בולע שניהם ופנוקיו נאלץ להציל את שניהם. איך? הוא מוריד אחד מרגליו, מצית אותו באש, הדג משתעל, ופולט אותם על חוף הים.

הסימבוליות בסיפור הילדותי הפשוט הן רבות. הכי חד מהן: שלילת יכולת פינוקיו לשקר. נניח שלשקר היא רעה ביותר. מוצאים בכל תרבות שאסור לשקר. וכמובן, יש צדק באיסור השקר: החברה לא יכולה להתקיים עם שקרים. עם זה, יכול להיות, שיש משהו מאוד חיוני בשקרים. והיא: לבנות וילון צניעות בכדי לאפשר התפתחות ושינויים וריגרסיות טובות בלי לחץ חברתי כנגד.

דוגמא: אני מספר לאחרים שאני הולך לחדר כושר. הם מאמינים לי. אין להם שום סיבה לחשוד שאני משקר; לדעתם, אני מספר להם את האמת. אבל אני באמת הולך לשיעור משחק. למה אני משקר? כי אני לא רוצה את כל ההשלכות הכרוכות בסיפור האמת: השאלות ואולי הליגלוג של חברים. אני טרם מוכן לספר למשפחה ולחברים לאן אני מתעלם מדי יום רביעי. אז השקר מאפשר לי כפיל מקובל והכפיל מיזם לי פעולת סטייה לאפשר לי מקום להתפתחות.

במצב האידיאל לא הייתי צריך ליצור כפיל כזה ולשקר. אם היה לי מספיק אומץ הייתי מספר להם את האמת ולא הייתי כל כל רגיש לתגובותיהם. אם מערכת יחסים הייתה יותר תומכת, מעריכה, מאשרת, ומקבלת לא הייתי מרגיש כה מחונק. אבל במערכות חברתיות ששולטות בהן שליטה ואיום אני משתמש במה שיש למצוא פינה לעצמי. בעצם, היכולת לשקר שנשלל מפינוקיו היא היכולת לבנות לעצמו חיים פנימיים. אבל הרוח האנושי לא נכבה ולא נכנע לגמרי: הוא מצא את מקומו איפה שהיה מקובל: בחברת ילדים ׳לא טובים׳, עבריינים, נושרים. 

וזה מה שקורה עם הרבה מהקליינטים שלנו. ועל זה נמשיך שבוע הבא. 

שבת שלום לכולם

יהושע