בספרות המקצועית אנו מוצאים תרשים של המודל הקוגטוניבית שפחות או יותר נראה ככה:
במידה מסוימת המודל לא מדויק. ולשתי סיבות: החויה מספרת לנו סיפור מבוססת ומוגדרת ברצף טמפורלי: עבר–הווה–עתיד. אבל החויה האישית (יותר מדויק להשתמש בביטוי פנימלית1 אבל די עם מילים מדי פילוסופים) סותרת ממצאים מדעיים שמספרים סיפור אחר לגמרי.וגם המודל מדגישה מידי השפעה לינארית (קו ישר) בין ׳השחקנים׳ (אירוע–מחשבה–רגשות–תגובות).
למרות ליקויים אלו אני עדיין משתמש במודל זה. למה? כי תרשים מאפשר הבנה ובהבנה יש סיכוי לאלתר ובאלתרות יש סיכוי לשליטה ובשליטה יש סיכוי לחירות.
1 phenomenal
