אם נתחילֹ מהנחה יסודית שהפחד הכי אוניבירסלי לכלל אנושות היא אובדן שליטה, הדחף אמונותית סביר.  רמהצנדרן1 כותב שתכונה בסיסית בכל סוג הבעה אמונתית היא הגזמה ועיוות הצורה של המציאות המורגש. האומן, דרך הגזמה ועיוות, דרך אכט מכוון, ממציא לעצמו שליטה על אובייקטֿ שתופס מודעות. 

דוגמא פשוטה:

המחנכת בכיתה ג׳ היתה דמות מפחידה ואכזרית. לכן, אין הפתעה שמחברות שלי מלאות קשקושים שמראה אותה עם מלתעת ענקית ושיניים של זאב עם זנב של חזיר ועוד תכונות מצחיקות. כילד בן שמונה וחסר שליטה, קשקושים אלו החזירו לי שליטה, אולי שליטה מוגבלת, אבל עדיין ׳קצת שליטה עדיפה מעל חוסר שליטה׳. לא?

אבל שליטה היא הרבה יותר מלהוסיף זנב על דמות מפחידה. היא מיפוי של השטח.

מזה נמשיך למחר!

יהושע

1 Ramachandran