בטיפול קוגנוטיבי לOCD יש שלושה מטרות ויעדים:
זיהוי והגדרת האובססיות והתנהגויות כפייתיות
ניטרול ודחיית האובססיות
מניעת מניעה שניונית
חשוב לציין שבדרך כלל, קליינטים עוברים בשלבים אלו כמה פעמים עד שמגיעים למצב סטטי של החלמה. לדוגמא, קליינט בשלב מאוחר בטיפול יכול לזהות עוד סימנים של אובססיות שלפני כן היו שקופות לו. טיפול סיפק לו יותר מודעות ותובנה.
עכשיו נסתכל בשלבים אלו.
זיהוי והגבלת אובססיות והתנהגויות כפיתיות
בתחילת טיפול בדרך כלל, קליינטים שסובלים מOCD, מבוהלים ומבולבלים. הם חושבים שמשתגעים. נפשם ומחשבותם, החלק הכי אינטמי1 ומוכר שלהם, משתולל ללא שום שליטה. עם כל נסיון לקחת את ההגה ביד המוח מחליק יותר ויותר. נורא מפחיד, לא?
אסיפת מידע כבר מרגיעה את הכיאוס. מילוי טפסים, שאלות, בירורים, שאלונים משדר לקליינט שיש סדר. במקום לשאול את השאלות מזכרון, אני דווקא משתמש בטפסים מודפסים לאסיפת מידע. ויש שלוש סיבות: טופס מזכיר לי לשאול על דברים שהייתי שוכח להעלות, טופס יוצר עוד ׳סמכות׳ במשרד, וגם טופס יוצר אווירה של סדר. במקרים של OCD, אני גם משתמש בשלאון הקצר (לינק) ובמפגש שלישי בשאלון מורחב (לינק). דרך כל השאלות אני רוצה להפוך את החוויה הפנימית המטורפת לחוויה ׳חיצונית׳, כמחלה. ׳מחלה׳ פירושו תהליך שאחרים רבים עוברים ומחלימים. ׳מחלה׳ פירושו חוויה שחוץ מאיך שהוא ׳מפריע׳ לא קשור אלי ולא משנה את ערכי ואת דמות עצמי שלי. ובשקלא וטריא של אסיפת מידע אנו מגדירים את ה׳מחלה׳ והופכים ׳אותה׳ לסוג של מטרה ׳צבאית׳.