פנינה קוגנוטיבית #019 טבת ב, תשעה 24/12/14

חלק גדול מהמשא ומתן קוגניטיבית היא זיהוי מחשבות אטומיות שרוקמות מלכודת מסביב לפליינט ושוללות ממנו אופציות. בלי להעלותם על ה׳שלחן׳ לא נדע את תוכן קוגניטיבי ודפוסי חשיבה שמביאים את הקליינט למסקנות שונות. יש קליינטים שתהליך זיהוי מחשבות די קל: שואלים אותם, ׳מה היו המחשבות שעלו לראש ברגע או כשאתה נזכר בבלה, בלה, בלה?׳ והם פשוט עונים. עם חומר זה, אתם מנהלים שיחת בירור: האם מסקנות אלה נכונות? ׳כמה אחוז׳ הן נכונות או מוצדקות (ובשאלה זה אתה כבר חושף אותו לחשיבה דיאלקטית1 שזה חידוש גדול)? האם מישהו אחר היה מסכים עם מסקנה זה? האם מסקנות אלו ׳מזוהמות׳ מדפוסי חשיבה מעוותים (אני מסתייע ברשימת דפוסי חשיבה)? ואולי השאלה הכי חודרת, ׳איזה מסקנה אתה כן רוצה להסיק במצב או רגע או אירוע זו

כמובן, שאלות אלה לא פותרות כל הבייעה ואפילו לא קצת מהבעייה. אבל טבענו הן להצטייד בהגיון ותחושה מחשבתית להצדיק את סבלנו. לכן, בלי לנטרל את הבטחון עצמי וודאות  מאוד קשה להתקדם

מחר נדון בקליינטים שזיהוי מחשבות קשה עבורם

לילה טוב לכולם

יהושע

1 חשיבה דיאלקטית היא יכולות קוגנוטיביות שאחת מהן לזהות את ה׳אפור׳ בין מצבים יותר קיצוניים.