היום יורד שלג בירושלים. נשים את דיון הקודם בצד ונקדיש כמה מילים לשלג ולמזג אוויר.
׳מה הקשר?!’ אני שומע אתכם שואלים. אבל לדעתי יש כמה סיבות שמזג אוויר מאוד רלוונתי לתרפיה קוגנוטיבית.
מהם:
הסופה בחוץ, והמזג אוויר בכלל, מסמל או מהווה כח ומשפיע שמבחוץ לשליטתנו לחולוטין. אפשר לכוף הרבה דברים לרצוננו עם כח ועם חכמה; המזג אוויר היא לא מהם. אנו מגיבים למזג אוויר; משלימים איתו, מוותרים לו, נכנעים אליו. לא כמו מצב רוח ומצבנו פנימי: הם, לעיני גישה קוגנוטיבית, תחת שליטתנו. רגשותנו, שאיפתנו, ערכים שלנו, הכל, הם בידנו. גישה קוגנוטיבית, מיומניותיו, וכישוריו הן מספקות לנו את יכולות לקחת חיינו הפנימי, החלק הכי עשיר והכי חשוב שלנו, בידיינו.
ויותר, סופות, כמו כל אירוע רב השפעה, משמשות ׳טסט׳ לקישוריות לסביבה ויכולות לזרום ולהשתנות לנסיבות. דוגמא אחת: שלג מרגש הרבה הרבה מאיתנו. אנו הופכים לילדים קטנים: זה כיף!!! מסתכלים דרך החלונות לראות מה קורה. מקשיבים לרדיו לשמוע שוב מתי וכמה ירד (למרות שאותם מטאורולוגים הרבה פעמים טועים בנבואות שלהם-כן, השתמשתי במילה ׳נבואה׳). נסחפים להיסטריה חברתית. אבל יש כאלו שלא כל כך משתגעים. מהם, אנשי עסקים וחברה רצינית שאין להם זמן לשטויות של סופה. זה בסדר, כמובן. אבל יש אחרים שכל כך שקועים בעולמם הפנימי ובצער ובסבל או פשוט שקועים בקיסמם העצמי שאין ביכולתם להינות לא מהשלג, ולא מהריגרסיה לילדות, ולא מהחוויה הטרנסנדלית של הטבע במלוא עוצמתו. וזה אומר המון.
לשמור על הבריאות ותהנו!
יהושע