מתחילים בהנחה יסודית: אומנות ואסטטיקה ממאלות צורך אנושי אוניבירסלי ובסיסי. הנחה זו נובעת משני ממצאים:
א) אנו מוצאים הבעה אומנתית ואסטטיקה בכל תרבות אנושית ובכל תקופה בהסטוריה. למרות שיש הבדלים גדולים וקטנים במה שכולנו חושבים כאמונתית או אסטטית, כולנו מסמיכים שהבעה אמונתית תופסת מקום מכובד בתרבותנו.
ב) החויה אמונתית ואסטטית מגרה תגובות מיוחדות בדרך כלל באופן מלאכותי לגמרי ומתוך כוונה מלאה של האומן ושל הצופה. אנו מגיבים בגועל או בשמחה או בחרדה לתריגרים שכמעט אין קשר למשהו שקיים במציאות כמו שקיים באמונות אנושית.
אז מה הצורך שהוא כה קריטי?
נראה בהמשך.