עד כה, התייחסנו לקליינטים שקשיי התקשורת אתנו ועם עולמם הפנימי נובעים מחוסר מודעות לתוכן פנימי או חסרה להם שפה מילולית לתאר את מה שקורה בפנים. נשים אותם בצד ונתייחס לאלו שמושתקים עקב ניגודים ‘פוליטיים‘.
נקדים שכשמדברים על פוליטיקה איננו מדברים על מפלגות, פריימריז, וחברי כנסת. אלא, אנו מדברים על עצמאות ויכולת של כל בן אדם לפעול ולחשוב ולדבר כעצמאי בתוך החברה שלו. חברות בחברה דורשת ויתורים ברצון ובחשיבה. היא גם כופה גבולות על הבעה עצמאית ואוטנטית אם הבעות הנחשבות כמסוכנות להיררכיה של החברה. זה לא המקום לכנס לסוגי חברות ואיך מאשרות עצמאות למי ועוד נושאים חשובים. מה שרללונתי פה שחברות במשפחה, זוג, מקום עבודה, מדינה,וכל זוג חברה אחרת היא דורשת מחיר ולהרבה קליינטים המחיר היא שתיקה הן בדיבור הן בפעולה ואפילו לפעמים במה שחושבים.
’אם אלמים למה הם מגיעים לטיפול?׳ אני שומע אתכם שואלים. ולזה יש כל מיני סיבות: מהן: הפנייה היא לסיבה אחרת.מישהו ׳שומע’ שמקצועי ספיצי יכול ל׳פתור׳ בעיות בקשב וריכוז, או בזוגיות, או בכעסים, או בזה או בזה. יש עוד מצב שה׳סימפטום׳ כל כך מפריע לסדר יום ופוגע בנורמות של החברה שהגבולות של ההיררכיה לא מסוגולת לבלום את ביקוש לעזרה. ויש, ה׳נושרים׳ שמסתבכים בחברות תחליפיות ככנופיות וחבורות שנמצאות בשוליים. משם, דרך המשטרה וגורמים חיצוניים עם מספיק כח, הנושרים מגיעים לטיפול. ויש אחרים שמוצאים איזהשהו דרך, בגלל כאבים אדירים ואכזבות רבות, ובאים לטיפול.
למרות הפניה לטיפול ועזרה, האלמים האלו מתלבטים על מכונתם לדבר נגד הנורמות מאופן רציני. זה לא מפתיע; קשרי נאמנות לא בקלות מותרות. ולכן, אנו נכנסים לשדה מוקשים בזהירות ובחכמה ועם מוכנות ספוג כמה פצצות. ועל זה נמשיך מחר.