פנינה קוגנוטיבית

אחרי שבוע של דיון בנושא גיוס קליינטים לטיפול נתחיל נושא שהרבה מקשרים עם טיפול קוגנוטיבי: OCD

כשהתחלתי בקרירה שלי לפני כ25 שנה, OCD היה נחשב כסוג הפרעת חרדה. היום, בDSM V הוא נמנה עם הפרעות שמכנה המשותף היא ׳אכט׳ או פעולה שבן אדם עושה ועושה ועושה חלילה. שינוים בסיוג קשור להבנה שמנגנון והקשר ביּן אובססיות וכפייתיות הוא לא רק חרדה ונסיון לנטרל אותו. היום אנו מניחים שיש כמה ׳סיפורים׳ או מנגנונים בתופעת OCD. ולכן, כמובן גישת טיפול תלוי בסוג ספיצי של ההפרעה.

בגדולֹ, יש שתי המצגות של OCD.

1) OCD היא התופעה הכי בולט של ליקויים במח ובמערכת עצבים. היום, דרך הדמייה, מדענים מוצאים שינויים באזורים שונים במוח של סובלי OCD. מהם, יש ליקויים באזור שקשור לויסות חרדה והרגעה. יש אחרים שמוצאים ליקויים באזור הפרוטנלי, אזור שקשור לעיבוד מידע והגיון. וגם יש עוד אזורים שגם מוצאים שינויים מהנורמה. וכמובן, לא תמיד ברור איך ליקויים הספיצים קשורים לאובסיסיות ולכפיתיות. וגם לא תמיד מה ראשון: הליקוי ב׳חומרה׳ או ההפרעה.

2) OCD היא נובע מסוגי חשיבה ומצבי חרדה שונים. יש מהסובלים שחוית חשיבה ובמיוחד חשיבה על משהו מפחיד ונגד טאבויים מגררת בהלה, גועל, וחרדה. תוצאה מזה היא ׳התארגנות׳ של אסטרטגיות מניעה וניטרול שלא יבוא ׳חלילה וחס׳ שום רע מהמחשבה או התחושה האסורה. יש סובלים שדחף לוודאות ולשלמות יוצרת תחושה של אי-נעימות וטקסים וריטואלים הם מנטרלים את האי-נעימות. ויש סובלים ש׳מכורים׳ לחויית הרגעה שחווים כשעושים את הריטואלים.

בפוסטים באים נדון על איך מבחינים בפועל את המנגנון וכמובן איך מיזמים תכנית טיפול יעילה.

בינתיים, לילה טוב לכולם!!

יהושע