התענינותי בתרפיה קוגנוטיבית נובעת מכמה מקורות. מהן, ואולי הכי חזקות, סקרונותי במציאות ופילוסופיה. עוד לפני גילֹ בר מצוה, מצאתי את הספר המפורסם ׳הסיפור של פילוסופיה׳ של המחבר האהוב, ויל דורנט. היה ספר ענק, במיוחד לילד בן 12, אבל קראתי כמה דפים. זכור לי שדבר על אריסטו ואפלטון. רעיונות מענינות אבל נשארתי עם שאלות: איך הגיעו למסקנותם? הרגשתי כאילו נכנסתי לאמצא סרט אבל הבמאי ניסה לשכנע אותי שאני בהתחלה. ובנוסף הבנתי ששני פילוסופים אלו דברו על דברים העומדים ברומו של עולם, אבל לא הבנתי איך לישם אותם בעולמי.
אותן שאלות עלו לי לראש בתיכון, אוניבירסיטה, ובבתי ספר להשכלה גבוהה השונות כשלמדתי תיאוריות שונות בפסיכולוגיה. ברור שכל הדמויות הבסיסיות היו פיקחות אבל נדמה לי שכל התיאוריות נבעו ממעיונות מבוססות בתרבויות ובמערכות פוליטיקה שונות. גם הרגשתי שהתיאוריות היו כל כך רחבות כאילו הם חזיונות אסטרולוגיות שאני קורא בעיתון יומי: כולן נכונות ׳בערך׳.
מי שעזר לי הכי הרבה, להפתעתו (ולהפתעתי גם) היה ראש ישיבה שלי, רב יהודה פרנס. גישתו ללימוד התלמוד היה פילוסופית. דרש לא רק שנבין את הטקסט ואת השקלא וטריה; דרש שנחקור ונמשיג את הרעיונות מאחרי הקלעים. הוא דרש שנגיע להמשגה ברורה שסיפקה הבנה יסודית על כל ענפי הסוגיא. בלי להבין מה קרה, רב פרנס גילה לי חכמת אפיסטמולוגיה, המחקר בידיעת אנושות: מה בא ראשון ומה אחרון? מה היחס בין x וy? מה זה ערך וממה נובע ערך? ועוד שאלות רבות כאלה. לפעם הראשון בחיי, שאלנו את השאלות הנכנות; בעצם, למדתי שהשאלות היו הרבה הרבה יותר חשובות מהתשובות.
כבר עברו 25 שנים מאז שישבתי בשיעור של רב פרנס. פסיכותרפיה היא פריוקט אחרת לגמרי מלימוד התלמוד. אבל עדיין השאלות הן הכי חשובות. בעיני אני רואה איך איכות חיינו יותר מושפעת משאלותנו מהתשובות שמציעות כל התיאוריות האלו.
אז תמשיכו לשאול!
שבוע טוב לכולם!
יהושע